הים כמרחב טיפולי: ויסות רגשי דרך שחייה במים פתוחים
- יניב לוי
- 29 במאי 2025
- זמן קריאה 3 דקות
כיצד שהייה ושחייה בים עשויות לסייע בוויסות רגשי, חיזוק תחושת ביטחון, והתמודדות עם מצבי חרדה וטראומה – מבט מעמיק מתוך ניסיון קליני ושדה המחקר.

בין גלים – מרחב רגשי נפתח
שוב אני נכנס אל המים. הגלים גבוהים, הלב פועם. תחושת עוררות גוברת – אבל במקום להילחם, אני נושם. מקשיב. הגוף לומד מחדש לסמוך. עבור רבים, המפגש עם הים הוא הרבה מעבר לשחייה או ספורט – זהו מפגש טיפולי עמוק עם תחושות, פחדים, ונוכחות.
במאמר זה נבחן כיצד מים פתוחים – הים בפרט – יכולים לשמש מרחב של ריפוי, דרך מנגנונים של ויסות רגשי, עיבוד טראומה וחיזוק החוסן הנפשי.
מהו ויסות רגשי – ולמה זה כל כך חשוב?
ויסות רגשי הוא היכולת להרגיש רגשות בעוצמה משתנה, בלי להיבהל מהם, בלי להיאטם בפניהם, ובלי להגיב בצורה פוגענית כלפי עצמנו או הסביבה. זוהי יכולת גופנית-נפשית מבוססת התפתחות, שמחוברת באופן ישיר לפעילות מערכת העצבים שלנו.
על פי תיאוריית הפוליווגאל (Polyvagal Theory, Stephen Porges), יש קשר הדוק בין תחושת הביטחון שלנו לבין היכולת לווסת רגשות. כאשר מערכת העצבים האוטונומית מזהה שאנחנו בטוחים – היא מאפשרת נוכחות, תקשורת, רוגע. כשהיא מזהה איום – היא מכניסה אותנו למצבי לחימה, בריחה או קיפאון.
מטופלים המתמודדים עם חרדה, טראומה או דיכאון חווים פעמים רבות מערכת עצבים דרוכה או קפואה. חזרה לוויסות משמעותה למידה מחודשת של ביטחון – דרך הגוף.
שחייה במים פתוחים - מדוע דווקא הים?
מרחב חושי עשיר ובטוח
הים מציע תנאים ייחודיים שמשפיעים באופן ישיר על מערכת העצבים:
קול הגלים משרה רוגע (הוכח כמשפיע על גלי מוח – alpha waves).
טמפרטורת המים רוב השנה מעודדת ערנות רכה – מבלי לעורר סטרס קיצוני.
המרחב הפתוח יוצר תחושת חופש, נשימה, ופרספקטיבה.
החוקר וולאס ג'. ניקולס, בספרו Blue Mind, מציג מחקרים המצביעים על השפעת סביבות מים על הפחתת סטרס, יצירת תחושת רוגע, חיבור יצירתי ואפילו איזון הורמונלי.
גוף שנע במים – רגש שנע בפנים
המים מאפשרים תנועה בתנאים ייחודיים:
תמיכה תמידית מצד הסביבה (תחושת "מוחזקות").
האטת תנועה המובילה להתבוננות גופנית מדויקת.
הקשבה לנשימה – הנשימה היא העוגן המרכזי בכל תהליך במים.
פחד, חוסר שליטה – והזמנה למפגש עדין
רבים מהמטופלים שמגיעים לים מרגישים חוסר שליטה. הם חווים עלייה בעוררות, דופק גבוה, ולעיתים אף פאניקה. אבל כאן טמון הכוח של העבודה במים פתוחים:
הים מעורר את המערכת – אך מציע הזדמנות לתרגל תגובה חדשה.
במהלך התהליך אנחנו עובדים בהדרגתיות:
שהייה רכה במים – רק לשבת, לנשום, להרגיש.
חיבור לנשימה – באמצעות כלים מהיוגה (כמו נשימה מודעת דרך האף).
תנועה פשוטה ומובנית – התקרבות, הרפיה, חזרה לנקודת ביטחון.
כך נבנה "חלון סיבולת" (Window of Tolerance) רחב יותר – היכולת להיות עם תחושות עוצמתיות מבלי להיכנס לתגובת יתר.
סיפורי גוף: עדויות מהמים
דנה (שם בדוי), הגיעה לקליניקה לאחר תקופה של חרדה מתמשכת. עוד לפני הכניסה למים הרגישה שהגוף מגיב – רעד, דופק מואץ. מבחינתי זו כבר הצלחה , לזהות את סימני החרדה בשלבים הראשוניים זה צעד משמעותי שמחזיר את השליטה למטופל . דנה בחרה שלא להיכנס למים בהתחלה אלא לתרגל נשימה מול הים . בפגישות הבאות נכנסנו למים עד לגובה ברך וחזרנו על תרגילי הנשימה. לאט ובהדרגה הצלחנו להיכנס למים , ללמוד לצוף (הרפיה ) ולסמוך על המים . בהמשך התהליך הצלחנו לשחות יחד אל החבלים שתוחמים את החוף ואח"כ גם לצאת לים הפתוח. התחושה לדבריה: "לא האמנתי שאני יכולה להיות עם הפחד בלי לברוח. הים החזיק אותי."
בסיפורים רבים כמו זה, אנחנו רואים כיצד הגוף לומד ביטחון דרך מים – והחוויה הזו מחלחלת פנימה.
אחרי המים: מה נשאר?
לאחר שחייה במים פתוחים, רבים מדווחים על:
תחושת חיות ונוכחות.
ריכוך של עוררות גופנית.
בהירות מנטלית ואפילו שמחה.
השפעה זו אינה רגעית בלבד – היא מלמדת את הגוף דפוס חדש של תגובה. בתהליך עקבי, נוצרת למידה עצבית חדשה שמרחיבה את טווח האפשרויות של המטופל גם ביבשה.
סיכום: הים כמרחב של שינוי
הים מזמן לנו מפגש עם עוצמה, אי-ודאות ויופי. הוא דורש הקשבה, אבל גם נותן חיבוק.
בין אם מדובר בטיפול רגשי, חיזוק חוסן נפשי או תהליך של התקרבות לעצמך – המים הפתוחים מציעים מרחב נדיר של שינוי, ריפוי והשתהות.
רוצה לחוות בעצמך?
אני מזמין אותך למפגש ראשון בים – להרגיש את ההבדל בגוף.
.png)





תגובות